הדימוי התקשורתי הוא זה שבסוף ש"עושה" את הבחירות. מנהיגי המפלגות משקיעים מאמצים לא מבוטלים. תקציבי ענק מופנים למטרה והכל מקווים לתדמית מנצחת.
ראש הממשלה מודע לכך, אולם נתניהו כמו ביבי הישן והטוב לא מפספס כנראה הזדמנות למשגים.
זה התחיל בבליץ התקשורתי ופתיחת החזית הרשמית מול נפתלי בנט וש"ס והמשיך בניסיון להציג אותו כ"תותח" על ידי שרית חדד ונמשך כל העת במסרים המתנשאים שמוציא הליכוד.
הציבור הישראלי, כך נראה, אוהב כשמחבקים אותו ולא כשמתנשאים עליו. הסקרים האחרונים מעידים על כך בבירור. בנט, שמשדר מסרים מחויכים ומפויסים מצליח להזניק את הגרף לטובתו ,ולעומתו נתניהו צונח בסקרים.
על אף הבנתי באסטרטגיה תקשורתית, איני מצליח לרדת לסוף דעתם של מנהלי קמפיין הליכוד. האם התיוג המתבקש כ"מנהיג" מחייב לשדר עליונות והתנשאות, לא ולא. הנהגה לא נמדדת ברמת ההתנשאות על העם, אז למה אם כן אלו המסרים העיקריים היוצאים מהקמפיין? לא ידוע.
כנראה שגם מנהלי הקמפיין מבינים שהאסטרגיה העכשווית מלאה בטעויות ולכן הם מנסים לתקן. מנסים אבל לעיתים רק הופכים להיות גרועים יותר. כך היה כאשר נתניהו הצטלם בבר עם סטודנטים בבאר שבע בשבוע שעבר. מעיון בצילום הוידיאו נדמה שנתניהו נכנס לבר, התיישב כשכוס בירה בידו, חייך לצלמים והופ, הוא כבר בחוץ. בוידיאו שפורסם לא ראיתי שום שיחה עם הסטודנטים שישבו על הבר. כך היה גם אמש בכנס הליכוד בנצרת עילית. "הראשון לזהות" הידוע ביקש להיות "הראשון לנאום". מבוקשו כמובן ניתן. הוא נאם ויצא. כך גם מרבית הפעילים. השרים הנבוכים נאלצו לנעול את הכינוס זמן קצר לאחר שנפתח. האם הפעילים יצאו נלהבים מכך? ברור שלא.
לעומתו, נפתלי בנט, מתנהל תקשורתית נהדר. אומרים עליו שהוא נמר בחזות כבשה ועמדותיו קיצוניות, אבל תקשורתית אין לכך משמעות. הוא אמנם עורר סערה בהתבטאות שהייתה או לא הייתה מכוונת, אבל הוא יצא רק מחוזק מכך. גם בראיון שיתפרסם עימו הערב בערוץ 2, בחר בנט להצטלם על יעקב אילון על רקע גיבושון לקראת גיוס עם מתגייסים טריים, ובכך להעביר מסר של השתלבות ואחדות בצה"ל. ההתייצבות מול המצלמות במוצאי שבת בשבוע שעבר עם הניסיון "להסביר את עצמו" בנוגע לאמירה על הסרבנות הייתה אמנם לא בוטחת מספיק, אבל נראה שהוא גישר על הפערים במהירות.
הציבור גם התחבר היטב לחזות הרעננה של בנט אל מול תדמית המנהיגות הכבדה מידי של נתניהו.
ברור שהציבור צריך לבחור את מנהיגיו על פי מדדים אחרים מאשר תדמית תקשורתית, ובמבחן האמיתי כלל לא בטוח שחזותו התמימה והבתולית משהו של בנט מעידה על פנימיותו, אולם נראה שהציבור לא תמיד חושב באופן זה.
הציבור גם התחבר היטב לחזות הרעננה של בנט אל מול תדמית המנהיגות הכבדה מידי של נתניהו.
ברור שהציבור צריך לבחור את מנהיגיו על פי מדדים אחרים מאשר תדמית תקשורתית, ובמבחן האמיתי כלל לא בטוח שחזותו התמימה והבתולית משהו של בנט מעידה על פנימיותו, אולם נראה שהציבור לא תמיד חושב באופן זה.
האם ההתנהלות התקשורתית היא זאת שבסוף תיקבע את כמות המנדטים. לא פרוע יהיה להעריך שהתשובה חיובית מתמיד.
