יום שני, 21 בינואר 2013

האם דווקא אלדד יניב וחיים אמסלם יעניקו את ראשות הממשלה לנתניהו?

הפיצולים בגוש השמאל נטחנו עד דק ולמרות זאת, נדמה שהציבור מיואש ורבים ממצביעי הגוש יעדיפו להשאר בבתים ולא לצאת להצבעה. האם הייאוש מוצדק? בחלקו הגדול התשובה חיובית.

בגוש השמאל לא השכילו היו"רים להתאחד או לפחות להתגבש, מה שמייתר כמעט לחלוטין את הבחירות. למי שכבר הספיק לשכוח, הבחירות יצאו לדרך בעקבות חוסר היכולת של נתניהו להעביר את תקציב המדינה. משום מה, כל כך הרבה נושאים הונפו על השולחן עד שהסיבה העיקרית נשכחה.

להערכתי, כניסתה של לבני פיצל את גוש השמאל עד להפיכתו לכזה שלא באמת יוכל להשפיע. עד כניסתה של לבני לזירה, המנדטים של מפלגת העבודה היו בעליה מתמדת, וגם יש עתיד זינקה. כניסתה של לבני לזירה תביא לה אולי 7 מנדטים אבל ללא יכולת השפעה אמיתית.

לבני מבינה זאת ומנסה בכל דרך לשנות זאת. ההופעות שלה בתקשורת היסטריות. לא אחת היא מרימה את קולה על המגישים ונראית נואשת. היא נכנסה למערכה כשהיא מעודדת מסקרים שנביאו לה מספר דו ספרתי, ופתאום מוצאת עצמה במספר סקרים מגרדת אך בקושי 5 מנדטים. ברור שלא זו התוצאה שלה ציפתה. בכלל, הקמפיין שלה שמתמקד אך ורק בנושא המדיני לא תופס כנראה. היא לא באמת השכילה לשלב את הפנים החברתיות שלצידה (עמיר פרץ) וגם מי שמבקש להוביל תהליך מדיני מבין שהצבעה עבורה לא באמת תוכל לשנות את השיח עם השפעה דלה של מספר חד ספרתי של מנדטים.

ארץ חדשה? יניב

מי שבאמת יכולה הייתה להיות אלטרנטיבה שלטונית בקונסטלציה מסוימת, ועדיין מסוגלת אם כי בסיכויים קלושים מאד, היא דווקא שלי יחימוביץ', שעל אף שאינה טרנדית כמו לפיד ובנט, הצליחה לחבר ציבורים רבים אף מימין ולמעשה הייתה יכולה לזכות בכ-24 מנדטים אלמלא נכנסה לבני לזירה. השלטים והטיימר שתמיד מאחוריה אמנם מכניסים קצת רוח צעירה למפלגה הישישה, אולם נדמה שהגל כבר עבר אותה והמצביעים נודדים למחוזות אחרים או שמא כלל אינם מתכוונים לצאת ולשלשל פתק בקלפי. יחימוביץ' מבינה זאת ומנסה בכל מאודה לפנות לציבורים רבים. אפילו מתלבטת שרואיינה בגלי צה"ל זכתה לחיזורים (ולא רק ממנה. אפילו פגישה עם נתניהו אירגנו לה אנשיו, כשהכול מקווים כי תבחר בהם והכי חשוב, תצהיר על כך אצל ניב רסקין)

מי שמנסה לנצל את האוירה ולנכס לעצמו את הטרנדרטים הוא אלדד יניב ומפלגתו ארץ חדשה. יניב שהבטיח שהשתנה, לא באמת מצליח לשכנע את כולם בכך, וגם הפרסומים האחרונים על אי דיוקים רבים מקרב מפלגתו גם הם אינם מעודדים, אבל יותר ויותר אנשים מחליטים להצביע עבורו בסוג של הצבעת מחאה. קצת מוזר לחשוב שאנשים מתכוונים להצביע בהצבעת מחאה ושמים את יהבם על מפלגה שבאף סקר רציני שפורסם לאחרונה לא עברה את אחוז החסימה, אבל ישנם אלפים שחושבים ברצינות על כך.  לא פחות מוזר הוא לגלות כי אלדד יניב מתכוון להיות "שוטר" בכנסת ולא מחוקק (כך לפחות הוא מספר לשומעיו)

גם כניסתו של חיים אמסלם מוטלת בספק רב. בסקרים האחרונים הוא לא מופיע ככזה שיהיה בכנסת הבאה, מה שיגרום לעשרות אלפי קולות לרדת לטמיון ולסייע דווקא לנתניהו.

 מי שדווקא מתרומם ויכול להגיע לתוצאה של 4-5 מנדטים הוא דווקא שאול מופז שהצליח בדקה ה-90 להוביל קמפיין פוזיטיבי מעניין.

מה שברור שהשילוב של הפיצול בקרב שלושת המפלגות הגדולות בגוש והמפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה כנראה וייקחו מהמפלגות הגדולות עשרות אלפי קולות שיילכו לטמיון, יוביל לכך שהבחירות והכסף הרב שהן שואבות מקופת המדינה - יהיו כנראה לטמיון.

חשוב לציין כי במידה שהאזרחים יחליטו לממש את זכותם ויגיעו בהמוניהם לקלפיות, הרי שהתוצאות יכולות עדיין לשנות את המפה הפוליטית.

 

תגובה 1: