יום רביעי, 6 בפברואר 2013

האם הכנסת מייעצת איך להפוך למעצמת קנאביס?

אז זהו, חברי הכנסת ה-19 הושבעו, תמו הטקסים המרגשים, ועכשיו מתכוננים כולם לאלו המרגשים עוד יותר. הבחירה לשרים ויושבי ראש ועדות. יהיו שייצאו בבכי ויהיו רבים שהאושר יהיה נסוך על פניהם.

בבוקר הראשון של תפקידם בכנסת החדשה, נראה שמי שלקח ברצינות יתירה את העבודה אלו הם חברי הכנסת החדשים. נכון לשעת כתיבת השורות, קצת אחרי עשר בבוקר, נוכחים במשכן הכנסת 18 חברי כנסת, רובם חדשים, כשכל חברי סיעת הבית היהודי נוכחים כעת במשכן. (כנראה בשל ישיבת סיעת הבית היהודי) בנוסף להם נוכח גם יאיר לפיד ודב ליפמן וגם אייוט ליברמן. האם זה מרמז משהו על מגעים שנרקמים לקראת הקמת הקואליציה? ייתכן.

באתר הכנסת פרטיהם המלאים של מרבית חברי הכנסת החדשים טרם מולאו. אף אחד עוד לא מונה לחבר בוועדה או לכל תפקיד אחר ולכן מובן למה לא מצוינים תפקידים, אבל האם אנשי אגף המחשוב בכנסת לא היו יכולים לאסוף פרטים מלאים יותר אודות נפתלי בנט?

בעמודו של חבר הכנסת החדש/ישן ניסן סלומיאנסקי מהבית היהודי, מפנה אתר הכנסת לאתרו האישי, אולם מה רבה הייתה פליאתנו כשהגענו לאתר שכתובתו אמנם מכילה את השם ניסן, אולם האתר עצמו הינו אתר צרכני להפליא. הכותרת הראשית באתר אליו מפנה הכנסת היא "הפוך את בית הגידול שלך למעצמת קנאביס"...

 תגובת דובר הכנסת יותם יקיר: "העובדות הן שביום השבעת הכנסת אתמול, עודכן אתר הכנסת בתמונות ובדפים אישיים, של כל 120חברי הכנסת החדשה – מבצע שהיה מורכב לנוכח מספרם הרב של חברי כנסת חדשים – והושלם בהצלחה רבה.

גם הפרטים האישיים כבר עודכנו בכל דפי חברי הכנסת שכבר העבירו פרטיהם לכנסת. הליך זה יושלם על ידי חברי הכנסת בימים הקרובים, ובמקביל גם באתר הכנסת. ככלל, התחושה שלנו היא שאנשי אתר הכנסת דווקא ראויים לשבחים ולא לביקורת, על ההתארגנות המהירה והעדכון בזמן הקצר מאד שהיה מאז פירסום תוצאות הבחירות ועד מועד השבעת הכנסת ה 19 , אתמול.

ההפניה דף הח"כ של ניסן סלומיאנסקי היא טעות שתתוקן. (סלומאנסקי היה ח"כ בכנסת ה 17 וכנראה כתובת הURLעברה למישהו אחר מבלי שאתר הכנסת עודכן בכך)".

עידכון (18:15) ההפניה שהייתה בדף האישי של ח"כ סלומיאנסקי - הוסרה.

 

 


 

יום שני, 21 בינואר 2013

האם דווקא אלדד יניב וחיים אמסלם יעניקו את ראשות הממשלה לנתניהו?

הפיצולים בגוש השמאל נטחנו עד דק ולמרות זאת, נדמה שהציבור מיואש ורבים ממצביעי הגוש יעדיפו להשאר בבתים ולא לצאת להצבעה. האם הייאוש מוצדק? בחלקו הגדול התשובה חיובית.

בגוש השמאל לא השכילו היו"רים להתאחד או לפחות להתגבש, מה שמייתר כמעט לחלוטין את הבחירות. למי שכבר הספיק לשכוח, הבחירות יצאו לדרך בעקבות חוסר היכולת של נתניהו להעביר את תקציב המדינה. משום מה, כל כך הרבה נושאים הונפו על השולחן עד שהסיבה העיקרית נשכחה.

להערכתי, כניסתה של לבני פיצל את גוש השמאל עד להפיכתו לכזה שלא באמת יוכל להשפיע. עד כניסתה של לבני לזירה, המנדטים של מפלגת העבודה היו בעליה מתמדת, וגם יש עתיד זינקה. כניסתה של לבני לזירה תביא לה אולי 7 מנדטים אבל ללא יכולת השפעה אמיתית.

לבני מבינה זאת ומנסה בכל דרך לשנות זאת. ההופעות שלה בתקשורת היסטריות. לא אחת היא מרימה את קולה על המגישים ונראית נואשת. היא נכנסה למערכה כשהיא מעודדת מסקרים שנביאו לה מספר דו ספרתי, ופתאום מוצאת עצמה במספר סקרים מגרדת אך בקושי 5 מנדטים. ברור שלא זו התוצאה שלה ציפתה. בכלל, הקמפיין שלה שמתמקד אך ורק בנושא המדיני לא תופס כנראה. היא לא באמת השכילה לשלב את הפנים החברתיות שלצידה (עמיר פרץ) וגם מי שמבקש להוביל תהליך מדיני מבין שהצבעה עבורה לא באמת תוכל לשנות את השיח עם השפעה דלה של מספר חד ספרתי של מנדטים.

ארץ חדשה? יניב

מי שבאמת יכולה הייתה להיות אלטרנטיבה שלטונית בקונסטלציה מסוימת, ועדיין מסוגלת אם כי בסיכויים קלושים מאד, היא דווקא שלי יחימוביץ', שעל אף שאינה טרנדית כמו לפיד ובנט, הצליחה לחבר ציבורים רבים אף מימין ולמעשה הייתה יכולה לזכות בכ-24 מנדטים אלמלא נכנסה לבני לזירה. השלטים והטיימר שתמיד מאחוריה אמנם מכניסים קצת רוח צעירה למפלגה הישישה, אולם נדמה שהגל כבר עבר אותה והמצביעים נודדים למחוזות אחרים או שמא כלל אינם מתכוונים לצאת ולשלשל פתק בקלפי. יחימוביץ' מבינה זאת ומנסה בכל מאודה לפנות לציבורים רבים. אפילו מתלבטת שרואיינה בגלי צה"ל זכתה לחיזורים (ולא רק ממנה. אפילו פגישה עם נתניהו אירגנו לה אנשיו, כשהכול מקווים כי תבחר בהם והכי חשוב, תצהיר על כך אצל ניב רסקין)

מי שמנסה לנצל את האוירה ולנכס לעצמו את הטרנדרטים הוא אלדד יניב ומפלגתו ארץ חדשה. יניב שהבטיח שהשתנה, לא באמת מצליח לשכנע את כולם בכך, וגם הפרסומים האחרונים על אי דיוקים רבים מקרב מפלגתו גם הם אינם מעודדים, אבל יותר ויותר אנשים מחליטים להצביע עבורו בסוג של הצבעת מחאה. קצת מוזר לחשוב שאנשים מתכוונים להצביע בהצבעת מחאה ושמים את יהבם על מפלגה שבאף סקר רציני שפורסם לאחרונה לא עברה את אחוז החסימה, אבל ישנם אלפים שחושבים ברצינות על כך.  לא פחות מוזר הוא לגלות כי אלדד יניב מתכוון להיות "שוטר" בכנסת ולא מחוקק (כך לפחות הוא מספר לשומעיו)

גם כניסתו של חיים אמסלם מוטלת בספק רב. בסקרים האחרונים הוא לא מופיע ככזה שיהיה בכנסת הבאה, מה שיגרום לעשרות אלפי קולות לרדת לטמיון ולסייע דווקא לנתניהו.

 מי שדווקא מתרומם ויכול להגיע לתוצאה של 4-5 מנדטים הוא דווקא שאול מופז שהצליח בדקה ה-90 להוביל קמפיין פוזיטיבי מעניין.

מה שברור שהשילוב של הפיצול בקרב שלושת המפלגות הגדולות בגוש והמפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה כנראה וייקחו מהמפלגות הגדולות עשרות אלפי קולות שיילכו לטמיון, יוביל לכך שהבחירות והכסף הרב שהן שואבות מקופת המדינה - יהיו כנראה לטמיון.

חשוב לציין כי במידה שהאזרחים יחליטו לממש את זכותם ויגיעו בהמוניהם לקלפיות, הרי שהתוצאות יכולות עדיין לשנות את המפה הפוליטית.

 

יום ראשון, 20 בינואר 2013

בנט מאבד מזוהרו וביבי מציג סחורה מעלת צחנה

בעוד קצת יותר מ-24 שעות ייפתחו הקלפיות. המדינה עדיין מנומנמת ותחושת האידיאל והשייכות שהייתה במערכות בחירות בעבר, איננה.

על אף שהתוצאות כביכול ידועות מראש, לפחות בהיבט הגושי, התחושה בקרב רבים היא שעדיין יש לעשות כל מאמץ להחליף את השלטון.

אמנם אין את הלהט שהיה פעם. הוא היה ואיננו. אבל עדיין, התחושה היא כי רבים רבים בישראל לא רוצים שוב ממשלה בראשות נתניהו.

הפתעות מבחינת מפלגות עדיין יכולות להיות. אולי הן לא יהיו מרעישות וצבעוניות אבל הן עדיין בעלות פוטנציאל התרחשותי גבוה. האם תהיה זו מפלגתו של אמסלם או שמא דווקא של הרב אמנון יצחק, או שמא יהיו אלה דווקא ה"שוטרים" של אלדד יניב.



מי שהתקשורת קושרת לו כתרי הפתעה הוא נפתלי בנט. יאיר לפיד שחק את עצמו במשך שנה שלימה, והנה בא לו בנט וגנב את ההצגה התקשורתית. אבל נדמה שזוהרו של בנט החל אף הוא להיעלם.

ולא, זו לא ההתקפה של הליכוד או של ש"ס, אלא דווקא תחושת הקסם שהחל לפוג לאיטו.

תחילה הוא חייך והשמיע מסרי אהבה, אבל פתאום החלו אמירותיו לחולל סערות. היה זה הצדקת הסרבנות שממנה כבר הספיק לחזור ולעורר תחושת זיגזוג. (על אף שנסיקתו באה אולי מאז אותו ראיון מפורסם אצל משעל) אחר כך באו האמירות בנוגע לדת, וכן תוכנית הסיפוח המעורפלת משהו. שלא לדבר על שהוא "גאה" מצד אחד בג'רמי גימפל שראה בחזונו את הר הבית מתפוצץ, ושעות לאחר מכן כבר הסכים בנט שהאמירה לא נשמעת משהו. וכן, הייתה גם ההופעה הלחוצה משהו אמש בפגוש את העיתונות. בנט נראה היה היסטרי מאד, והצליח לאבד את החיוך והגומות החינניות שכל כך אפיינו אותו וקירבו אליו פסיכולוגית קהלים רבים שחיפשו משהו חדש שמתחיל.

הימורים הם אולי מטופשים אבל מתבקשים.  במצב העכשווי לא הייתי מעריך שבנט יגיע ל-15 מנדטים אותם ראה בסקרים האחרונים.

ואי אפשר שלא לומר מילה על הצעד התמוה והמביש שעשה היום ראש הממשלה שהכריז כי ימנה את משה כחלון ליו"ר מינהל מקרקעי ישראל. אם דן מרגלית,"התוקע" הגדול בשופרו של נתניהו, ישראל היום, הכריז כי זה מביש, מה נגיד אנו?

על גוש השמאל אשתדל לדון בפוסט נפרד.

 

יום שלישי, 1 בינואר 2013

יו"ר ועדת הבחירות קרא לכלי התקשורת לסקר אף את המפלגות האלמוניות יחסית

הסיקור שמקבלות המפלגות שאינן עוברות דרך קבע בסקרים כמו גם אלה הקטנות, הינו דל וכמעט בלתי נראה. עבור המפלגות מדובר לעיתים בגזר דין מוות.
 
דוברי המפלגות מנסים לעניין את כלי התקשורת מידי שעה, אולם לרוב הסיפורים אינם מתפרסמים.
 
תנועת 'ארץ חדשה' של אלדד יניב למשל חדרה עד למערכת ynet על מנת למחות על מחיקת כל אזכור לגביהם, הבוקר הם אף קיימו הפגנה מול ביתו של נוני מוזס.
 
יניב למשל הזדעק לאחרונה שכלי התקשורת המסורתיים מחרימים את מפלגתו, אבל נראה שבשבוע האחרון הוא עלה על הגל והופיע בערוץ 2, ערוץ 10, הארץ, דה מרקר ועוד.

ההוכחה הגדולה לכך שסיקור תקשורתי מסייע רבות היא העובדה שכבר הערב דווח בערוץ 2 כי בסקר של מינה צמח החלה מפלגת ארץ חדשה של אלדד יניב להיראות בסקרים.
 
עו"ד עמיר מלצר ראש תנועת הירוקים
 
 
גם מפלגת 'הירוקים' מתרעמת על כך שאינה מקבלת כמעט סיקור תקשורתי, ולכן פנתה ליו"ר ועדת הבחירות השופט בדימוס אליקים רובינשטיין שאף קבע שיש לא מעט צדק ואמת בדבריהם וקרא לכלי התקשורת להפנות זרקור אף אל המפלגות האלמוניות יחסית, על מנת לתת להם הזדמנות ליהנות מהחגיגה הדמוקרטית.
 
אנו בבלוג 'הפרלמנט' מבטיחים לא להיכנס לחשבונאות של רוב גופי התקשורת, ומבטיחים לסקר אף את המפלגות האלמוניות, במידע שיהיה בו עניין.
 

יום שני, 31 בדצמבר 2012

ביבי המנוסה מול בנט הטירון - מי מנצח בקרב התקשורתי?

הדימוי התקשורתי הוא זה שבסוף ש"עושה" את הבחירות. מנהיגי המפלגות משקיעים מאמצים לא מבוטלים. תקציבי ענק מופנים למטרה והכל מקווים לתדמית מנצחת.
 
ראש הממשלה מודע לכך, אולם נתניהו כמו ביבי הישן והטוב לא מפספס כנראה הזדמנות למשגים.
 
זה התחיל בבליץ התקשורתי ופתיחת החזית הרשמית מול נפתלי בנט וש"ס והמשיך בניסיון להציג אותו כ"תותח" על ידי שרית חדד ונמשך כל העת במסרים המתנשאים שמוציא הליכוד.
 
הציבור הישראלי, כך נראה, אוהב כשמחבקים אותו ולא כשמתנשאים עליו. הסקרים האחרונים מעידים על כך בבירור. בנט, שמשדר מסרים מחויכים ומפויסים מצליח להזניק את הגרף לטובתו ,ולעומתו נתניהו צונח בסקרים.

 
 
על אף הבנתי באסטרטגיה תקשורתית, איני מצליח לרדת לסוף דעתם של מנהלי קמפיין הליכוד. האם התיוג המתבקש כ"מנהיג" מחייב לשדר עליונות והתנשאות, לא ולא. הנהגה לא נמדדת ברמת ההתנשאות על העם, אז למה אם כן אלו המסרים העיקריים היוצאים מהקמפיין? לא ידוע.
 
כנראה שגם מנהלי הקמפיין מבינים שהאסטרגיה העכשווית מלאה בטעויות ולכן הם מנסים לתקן. מנסים אבל לעיתים רק הופכים להיות גרועים יותר. כך היה כאשר נתניהו הצטלם בבר עם סטודנטים בבאר שבע בשבוע שעבר. מעיון בצילום הוידיאו נדמה שנתניהו נכנס לבר, התיישב כשכוס בירה בידו, חייך לצלמים והופ, הוא כבר בחוץ. בוידיאו שפורסם לא ראיתי שום שיחה עם הסטודנטים שישבו על הבר. כך היה גם אמש בכנס הליכוד בנצרת עילית. "הראשון לזהות" הידוע ביקש להיות "הראשון לנאום". מבוקשו כמובן ניתן. הוא נאם ויצא. כך גם מרבית הפעילים. השרים הנבוכים נאלצו לנעול את הכינוס זמן קצר לאחר שנפתח. האם הפעילים יצאו נלהבים מכך? ברור שלא.

 
 
לעומתו, נפתלי בנט, מתנהל תקשורתית נהדר. אומרים עליו שהוא נמר בחזות כבשה ועמדותיו קיצוניות, אבל תקשורתית אין לכך משמעות. הוא אמנם עורר סערה בהתבטאות שהייתה או לא הייתה מכוונת, אבל הוא יצא רק מחוזק מכך. גם בראיון שיתפרסם עימו הערב בערוץ 2, בחר בנט להצטלם על יעקב אילון על רקע גיבושון לקראת גיוס עם מתגייסים טריים, ובכך להעביר מסר של השתלבות ואחדות בצה"ל. ההתייצבות מול המצלמות במוצאי שבת בשבוע שעבר עם הניסיון "להסביר את עצמו" בנוגע לאמירה על הסרבנות הייתה אמנם לא בוטחת מספיק, אבל נראה שהוא גישר על הפערים במהירות.

הציבור גם התחבר היטב לחזות הרעננה של בנט אל מול תדמית המנהיגות הכבדה מידי של נתניהו.

ברור שהציבור צריך לבחור את מנהיגיו על פי מדדים אחרים מאשר תדמית תקשורתית, ובמבחן האמיתי כלל לא בטוח שחזותו התמימה והבתולית משהו של בנט מעידה על פנימיותו, אולם נראה שהציבור לא תמיד חושב באופן זה.
 
האם ההתנהלות התקשורתית היא זאת שבסוף תיקבע את כמות המנדטים. לא פרוע יהיה להעריך שהתשובה חיובית מתמיד.

יום ראשון, 23 בדצמבר 2012

האם דרעי ובנט יצטרפו לבלוק חוסם נתניהו?

בבליץ תקשורתי מהיר הגיב ראש הממשלה בנימין נתניהו לדבריו של יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט שלא שלל סרבנות אישית של חייל. בראיון לשלושת ערוצי הטלויזיה אמר נתניהו כי בממשלתו לא יוכל לכהן אדם שיקדש סרבנות כשר. הדברים היו ברורים לכל. מבחינת ראש הממשלה, בנט אינו אורח רצוי בממשלה. בינתיים.
 
באותם ראיונות חזר ראש הממשלה והדגיש כי תיק השיכון יישאר בידי הליכוד. המסר כאן ברור היה. ש"ס כבר לא שותפה טבעית.
 
על פניו נראים הדברים של ראש הממשלה, שפתח חזית עם שתי מפלגות שבלעדיהן או לפחות בלעדי אחת מהן לפחות, קשה לראותו מרכיב קואליציה יציבה בממשלה הבאה. על אף שבנט נוגס בליכוד, המתקפה חריפה מידי.
 
ראש בראש. נתניהו ובנט (צילום: הפייסבוק של בנט)
 
אז מה הוביל את ראש הממשלה לכך? קשה לדעת. אחת האפשרויות שהועלו אצל גורמים פוליטיים, בנוגע להחלטתו של ראש הממשלה לתקוף את שתי המפלגות בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים היא העובדה כי לשני יושבי הראש של המפלגות, בנט מהבית היהודי ודרעי מש"ס יש רקע ואמירות בנוגע למשפחת ראש הממשלה. דרעי אמר לא מכבר בראיון לניסים משעל כי את הכביסה שלו מגהצים בבית ולא במכבסות, וזאת ברמז ברור לתחקירים נגד אשת ראש הממשלה, ובנוגע לבנט ידועים הפרסומים על כך שהועזב מלשכת נתניהו בשל מחלוקות עם "המשפחה". אז האם הכל אישי? אין לדעת.
 
בינתיים גורמים בש"ס רותחים על כוונתו של ראש הממשלה לקחת מידיהם את תיק השיכון ושם מזכירים כי ישנה אפשרות, שאולי היא קלושה אולם לטענתם קיימת, להצטרף לממליצים על שלי יחימוביץ לראש הממשלה. "על פי הסקרים האחרונים ניתן יהיה להביא לרוב עבור שלי. אם ראש הממשלה ימשיך לתקוף את ש"ס והבית היהודי יהיה בהחלט ניתן להביא לכך שהמפלגות התנועה, יש עתיד, הבית היהודי, מרצ, ש"ס ויהדות התורה יצטרפו ליחימוביץ ואז יהיו לה למעלה מ-61 המנדטים הדרושים". רשמנו.

יום חמישי, 20 בדצמבר 2012

למה מסרבות חברות האוטובוסים לפרסם את קמפיין קדימה?

מפלגת 'קדימה' שעל פי רוב הסקרים אינה חוצה את אחוז החסימה ובאחרים מגרדת אותו בקושי, בחרה לעצמה קמפיין נגטיבי. תוקפים את כל מי שזז.

כעת זועמים במפלגה על חברות האוטובוסים "אגד"ו"דן" שמסרבות לטענת קדימה, העלות את קמפיין החוצות של מפלגת קדימה בעד שוויון בנטל. חברות האוטובוסים השיבו לקדימה כי אין בכוונתם לאפשר לקדימה לפרסם את השלטים אלא אם יעשה בהם השינוי הבא: במקום המילה אברכים, מבקשות החברות לכתוב "אלה שלא משרתים".
מקדימה נמסר: חברות האוטובוסים יוצאות נגד חיילי צה"ל הנושאים בנטל ומסכנים את חייהם מידי יום למען בטחונה של ישראל. החברות הנ"ל, מסיעות את החיילים לבסיסם ובחזרה אל ביתם. פעילות זו מהווה בסיס רווח נאה לבעליהן ,וכעת הן בוחרות לצנזר, משיקולים שראויים להתברר, מסר לאומי וערכי הקורא להשוות את תנאי החיילים המשרתים והמרוויחים שכר מבזה של כ-350 ₪ בחודש, לתנאי האברכים, הנהנים משכר של כ-3400 ₪.

 
המודעה שבלב הסערה
 
קדימה דורשת מחברות האוטובוסים לחזור בהן באופן מיידי מהחלטה זו, ו"לא להיכנע לשיקולים כלכליים צרים תוך נטישת ערכי שיווין ותגמול הוגנים".

 אם חברות האוטובוס לא יחזרו בהם מהחלטתם לצנזר את הקמפיין, תפנה 'קדימה'לועדת הבחירות המרכזית למנוע כל פרסום תעמולת בחירות באוטובוסים.
 
בקדימה מדגישים הערב שהקמפיין כלל אינו אנטי חרדי אלא מופנה כל כולו למען המשרתים. בקדימה מדגישים שימשיכו את מאבקם למען שירות לכל, אבל עד שיהיה שוויון בנטל – שיהיה שוויון בכסף.  מנגד תוקפים גורמים במפלגות אחרות את הקו שנקטה קדימה שלטענתם, אינו מדויק כלל וכלל, מאחר שאברכים אינם זוכים לסכומים שכאלה.